רקע
"צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו." (אורות, הרב קוק)
תקופתנו מאופיינת בהאצת ההתפתחות הטכנולוגית והתקשורתית, עובדה החושפת אותנו לעולם עמוס מידע וגירויים מסוגים שונים. באופן טבעי, מושפעת המערכת החינוכית מהמתרחש סביב, ועמה גם ילדינו אשר נתונים לעומס יתר של גירויים ולהפעלה מוקדמת ולא מאוזנת של המימד האינטלקטואלי. זאת על חשבון כוחות החיים, הרצון והנפש.
על רקע מציאות זו אנחנו מנסים למצוא דרך חינוך הנותנת תשובות למבוכות הרבות של החינוך בן זמננו.
מתוך מחשבות אלו, ומתוך התבוננות ועיון בכתביהם של חז"ל וגדולי ישראל, ובשיטות חינוכיות עכשוויות שונות, הגענו להבנה כי יש לשים דגש חזק על מימד התהליך, וכי על התוכנית החינוכית, הגישה והאווירה הלימודית – להוות בית גידול וסביבה אופטימאלית לצמיחתו הטבעית של הילד, לנוכח שלבי התפתחותו השונים.
לילד הרך ישנם צרכים ייחודיים, על כן יש להתאים את הדרך שמובאים בה התכנים – לעולמו הרוחני, הנפשי והגופני של הילד כפי הראוי לו. הילד זקוק לנשימה – קצב חוזר ונשנה של מאמץ והרפיה, של הקשבה ויצירה, זמן לקלוט וזמן לעכל וליישם כל לימוד חדש.
דרכי הלמידה
"דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו.
דע לך שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו.
ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה"
(ר' נחמן מברסלב)
הלמידה בתמרים נעשית בדרך של ערוצי למידה שונים ומגוונים במטרה לתת ביטוי לעולמו הרגשי של הילד, זאת מתוך אמונה שפתיחת ופיתוח העולם הרגשי מביאה להתפתחות טבעית של היכולות השכליות.
אנחנו מכירים בכך שכל ילד ניחן באינטליגנציות שונות, ומנסים לזהות אותן. העמל והמאמץ סביב תהליכי למידה תוך שימוש בדרכי ביטוי מגוונות הפונות לעושר האינטליגנציות הקיימות בילד, מאפשרת לילד ללמוד על יכולתו להתקדם ולהתפתח בדרכו המיוחדת; העמל ותוצריו הם תובנה שהילד רוכש, הוא לומד כי בעתיד יוכל לכל תחום תוך השקעת מאמץ.
סגנון לימוד זה מגיע מתוך אמונה עמוקה שהמורה איננו בקדמת הכיתה – לא פיסית ולא מחשבתית. המורה אינו כלי להעברת מידע, אלא מתווך בין הילד לבין העולם הגדול, תוך שימת דגש רב על שיח וחקר. חשיבות השיח כמתודה חינוכית, מאפשרת למורה, מפגש באמצעות החומר הנלמד, עם עולמו הפנימי של הילד. במהלך השיח, מעורר המחנך את המשתתפים לשאול שאלות, מתוך אמונה, כי יכולת שאילת שאלות, מאפשרת לגדל ילד ריבוני, בעל חירות ורוחב מחשבה.
יחד עם החשיבות הרבה שאנו רואים בפיתוח הילד כלומד עצמאי אנו מכירים בערכה הרב של עבודת הצוות המושתתת על סיעור מוחין, הקשבה והדדיות, הן בקרב הילדים והן בקרב הצוות החינוכי והקהילה הבית ספרית. בקרב הילדים אנו מעודדים למידה זו בעזרת עבודה שיטתית בקבוצות ובזוגות, בתוך קבוצת הגיל ובין קבוצות הגיל השונות.
כחלק מהעמל, ניתנות הביתה משימות שמטרתן ליצור המשכיות וקשר בין הנלמד בכיתה לבין המתרחש בבית. שיעורי הבית מייצרים הזדמנות להוספת נדבך על הנלמד בכיתה.
דרכי הערכה
אנו רואים חשיבות במעקב אישי אחרי כל ילד וילד לאורך השנה. אנו מאמינים שהערכת יכולותיו של ילד אינה נמדדת במספרים אלא בדרך תהליכית של הכרות עמוקה עם הילד, אישיותו, עולמו ויכולותיו האישיות.
תכנית הלימודים
"לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,
אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,
כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו וַחֲצַבְתִּי מִלְּבָבִי."
(חיים נחמן ביאליק)
סדר היום ותוכנית הלימודים
היום בתמרים נפתח בקבלת פנים אישית, הרפיה ותפילה.
שעה של לימוד , שעה שבה לומדים את פרשת השבוע – בכל יום קטע מן הפרשה. לאחר השיח, עוסקים הילדים בעיבוד הרעיונות הנלמדים בדרכי ביטוי שונות (דרמה, ציור, פיסול, כתיבה יוצרת). תוך התייחסות וכתיבת הפסוק או המילים העיקריות מתוך הלימוד היומי. גישה זו ללימוד התורה נובעת מהצורך לחבר את הילד לעולם האקטואליה היהודי ולמשפחה הלומדת אתו. לימוד כזה מאפשר לילד לחזור מידי שנה על כל התורה ובאופן מעגלי ללמוד בכל גיל את הדגשים המתאימים לו. מתוך פרשת השבוע נובעים נשזרים ונלמדים נושאים גם בשיעורי עברית מוזיקה אמנות מדע וכו'.
זמן הפוגה: במהלך היום מחליפים הילדים סגנונות לימוד, זמן ההפוגה אף הוא סגנון לימוד מבחינתנו. על כן, לא נקרא לו "הפסקה". בזמן ההפוגה יש לילדים הזדמנות לתרגל מיומנויות חברתיות שונות, מיומנויות משחק, הפעלה של אזורים אחרים במח, ועוד.
גם למורה היושב בחצר בזמן זה יש הזדמנות נוספת להערכה של התלמידים בתחומים הנ"ל וכן הזדמנות להעמיק את קשריו עם התלמידים.
בכיתות א' וב' תהליך רכישת השפה נוצר מתוך אמון רב ברצונו וביכולתו הטבעית של הילד לעבד את כל המפגשים שלו עם האות הכתובה ועם השפה בכלל לכדי קריאה וכתיבה. ממש כשם שלמד לדבר מתוך העולם המילולי המגוון שאליו נחשף מינקותו.
הילדים שלמדו בדרך זו אוהבים לקרא ולכתוב! דרכי המפגש עם האותיות והמילים מגוונות ומביאות את הדרכים השונות שבהן הילד יוצר, נע, מקשיב, מנגן ושר לכלל עולם מלא של שפה חיה ונושמת ומחוברת לעולם האמיתי שהילד חי בו.
אנו רואים בשפה מרכיב חשוב בהתפתחות הזהות האישית והתרבותית-לאומית של הילדים. אנו רואים את השפה העברית כתחום דעת שלם הכולל בתוכו הן את חקר המילים והמשפטים והן את חדוות הקריאה והמטען הספרותי. על-כן, במסגרת לימודי לומדים הילדים לחקור את המילה ולהתחקות אחר שורשיה; בודקים את הקשר שבין המילה לבין הטקסט; ונפגשים עם ספרות עברית ענפה על כל רבדיה. כמו כן מושם דגש על כתיבה יוצרת, ועל פיתוח יכולות הקשבה ודיבור ע"י עידוד דיון ועמידה מול כיתה.
דרכי ביטוי מגוונות הפונות אל הרגש, הגוף והחשיבה מצריכות מערכת הכוללת מגוון של : הילדים לומדים אמנות בחמרים שונים, מנגנים בחליליות ולומדים מוזיקה, מתנסים בדרמה ויוצרים פרשנות חזותית לסיפורי התורה הנלמדים. הילדים לומדים זמר עברי המחבר אותם לתולדות הארץ ומכנס אותם יחד לשירה משותפת.
הלימודים משולבים בסיורים בטבע בהם הילדים עוקבים אחר עונות השנה והשינויים הבאים בעקבותיהן. במהלך הסיור בוחרים התלמידים חלקה בה הם עוקבים אחר תפתחות הצמחים, וחוקרים תופעות שונות. הקשר לאדמה ולכוחות הטמונים בה מפגיש את הילדים עם הסבלנות והציפייה לצמיחה ולהשתנות.
החיבור לטבע מתבטא גם בבחירת החומרים שנשתמש בהם במהלך הלימודים, בסוגי הצבעים, ובגוונים שנבחר בהם. אנחנו רואים באורח החיים הצנוע והמחובר לטבע ערך גדול.
בשיעורי התעמלות מתייחסים המורים לחינוך הגופני כמכלול, יחד עם חינוך קבוצתי - כיצד לשחק בקבוצה ולשמוח כאשר אתה מתגבר ומוותר, לא פחות מהשמחה על הניצחון במשחק.
כחלק ממכלול החינוך הגופני ננסה לעודד בתוך בית-הספר אורח חיים בריא הן מבחינת סדר היום והן מבחינת התזונה.
שיעורי אנגלית וחשבון מהווים אתגר לכל ילד ברמתו האישית ומוגשים לילדים במשחקים ובחוברות המושכים את העין והלב. ההתאמה לילד נעשית מתוך רפרטואר של תרגול והעשרה.
בשעות האחרונות של היום עוסקים הילדים במלאכות כמו רקמה, אריגה על נול, פיסול וכדומה. העיסוק במלאכות מחזק את הידיים, את החושים השונים ואת הסבלנות לחוות תהליך יצירה מתמשך.
כחלק מחינוך ללמידה עצמאית, אנו מאפשרים מפגש עם הלימוד בדרך רב-תחומית, הנקראת . במסגרת מעגלי הלמידה נפגשים הילדים עם מגוון פעילויות ומיומנויות הנעות סביב נושא אחד המתחלף על-פי מעגל השנה.
מטרות נוספות של מעגלי הלמידה: להעמיק בנושא אחד בעזרת העשרה במגוון תחומים, פיתוח מיומנויות מגוונות (כתיבה, ציור, משחק, האזנה, יצירה, קריאה, עבודת צוות, יצירתיות), חדוות למידה, אחריות אישית ללמידה;
המעגלים מאפשרים למידה בקצב שונה לכל ילד על-פי תחומי עניין, ועל פי כישורי למידה;
הם מאפשרים רב-גילאיות, מאחר שמעגל בנוי ברמות שונות ומאפשר לילדים בגילאים שונים לחבור יחד לעבודה משותפת.
הנושאים נבחרים מתוך הקשר למעגל השנה, אך תוך שׂימת דגש על השפעתם על חיי היום-יום של הילדים.
לסיכום תיאור הרוח החינוכית של מרכז למידה 'תמרים' נדגיש כי אנו רואים במשפט "נפש בריאה בגוף בריא" (כתבי הרמב"ם- כתבי הרפואה ובאורות הקודש של הרב קוק), את תמצית דרכנו ושאיפתנו: נפש וגוף בריאים ימצאו כאשר הם תואמים והולמים זה את זה. כאשר הם מאותגרים בהתאמה לכוחות הטבעיים הטמונים בהם, לגילם ולשלב ההתפתחותי שלהם. ולא חלילה מתחרים או מתרחקים בכוחות הטבעיים שלהם זה מזה.
ברוך ה', מרכז למידה תמרים- כבית חינוך יהודי, ממשיך, עולה וצומח, ומבטא את שאיפתם של הורים רבים, לראות את ילדיהם גדלים ולומדים, מתוך שמחה, עמל והרבה אהבה ואמונה.